אסתמה | אסטמה | גנחת הסימפונות | קצרת

אסתמה (גם: אסטמה) מקור שם המחלה הוא מיוונית ופירושה: נשימה כבדה. מחלת האסתמה נקראת גם גנחת הסימפונות (גנחת הסימפונות | קצרת הנשימה) או קצרת הנשימה – עקב הסימפטומים שלה. האסטמה הינה מחלה ריאתית חסימתית כרונית התקפית. ההתקפים נגרמים בדרך כלל עקב אלרגיה. ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות. חולי אסתמה עשויים לסבול מנשימה כבדה עם "צפצופים", קוצר נשימה, שיעול כרוני, וסיבולת לב-ריאה נמוכה. הגורמים לאסתמה הם רבים ומדובר למעשה בשילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים כמו אלרגיה (אלרגיה למזון), זיהום אוויר ועוד. חשוב להבין שאסתמה אינה מחלה פסיכוסומטית אלא מדובר בבעיה דלקתית בדרכי הנשימה. לגורמים נפשיים עשויה להיות השפעה חלקית בלבד על מהלך המחלה.

אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה והיא מאופיינת בתגובתיות יתר לגירויים שונים. אצל חולי אסתמה, דרכי האוויר בריאות מוצרות לסירוגין, והדבר גורם להופעת תסמינים של קוצר נשימה, צפצופים, מועקה בחזה ושיעול.

אסתמה היא מחלה של התקפים, אך לעתים בין התקף להתקף אין שום תסמין של מחלה והחולה למעשה בריא לגמרי. עם זאת, הרבה מהמבוגרים והילדים האסמתיים ממשיכים להשתעל בלילה ואחרי מאמץ, גם בין ההתקפים, וזקוקים להתייחסות טיפולית. אסתמה מאופיינת בהרבה סימנים וסימפטומים בדרכים וקומבינציות שונות. חלק מאנשים הלוקים באסתמה מרגישים בסימפטומים לעיתים רחוקות ובאופן מתון יחסית. לעומת זאת, אחרים מרגישים אותם לעיתים קרובות יותר ובאופן חזק יותר, ואף במיקרים קיצוניים הסימנים מאופיינים עד לכדי סכנת מוות.

גורמים להתקף אסתמה:
אלרגנים שונים (קרדית אבק הבית, פרוות חתולים, כלבים, אבקות פרחים וכדומה).
מערכת הנשימה מזהמים שונים- העיקריים ביניהם וירוס RSV, קורנווירוס, רינו-וירוס. בנוסף גם זיהום אוויר (אוזון, סולפור דיאוקסיד וכדומה), וכן "אסתמה תעסוקתית" הנגרמת כתוצאה מחשיפה לאלרגנים שונים במקום העבודה.
תרופות מסוג חוסמי בטא- תרופות אלו מביאות לכיווץ דרכי הנשימה והן אסורות בשימוש אצל חולי אסתמה, גם תרופות המשמשות לטיפול מקומי- כגון טיפות עיניים מסוג טימולול- עלולות להביא להחרפה והתקף. אספירין הינה תרופה נוספת העלולה להחריף אסתמה אצל חולים מסוימים – aspirin-sensitive asthma, מצב הקיים אצל עד 5% מן החולים והמאופיין בהחמרה עם נטילת אספירין או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (למעט תרופות סלקטיביות ממשפחת ה- NSAIDS)

מחלות בדרכי הנשימה

התעמלות- הינה טריגר נפוץ להתפתחות התקף אסתמה, בעיקר אצל ילדים- ככל הנראה לאור היפרוונטילציה יש גירוי של תאי מאסט וכיווץ כלי הנשימה. התהליך עצמו לרוב מתחיל לאחר סיום ביצוע ההתעמלות ומסתיים באופן ספונטני לאחר 30 דקות. מצב זה נקרא Exercise-induced asthma והוא מוחרף יותר באקלים קר ויבש, ומסיבה זו נפוץ יותר בסוגי התעמלות כגון ריצה במזג אוויר קריר מאשר שחיה. גם צחוק או שינויי מזג אוויר יכולים להביא להתקף.
שינויים הורמונליים המביאים להתקפי אסתמה יכולים להיות למשל התקופה שלפני קבלת הווסת אצל חלק מן הנשים, כמו גם תת-פעילות בלוטת התריס או יתר פעילות בלוטת התריס.

אסטמה ומערכת הנשימה אבחון האסתמה נעשה על ידי בחינת תפקודי ריאה באמצעות ספירומטריה.

טיפול באמצעות מרחיבי סמפונות
אגוניסטים לרצפטור בתא 2 – אלו הן התרופות האפקטיביות ביותר תחת קבוצה זו, היות שדרכי הנשימה מבטאות רצפטורים רבים לבתא 2, אשר בתגובה להיקשרות אליהם נגרמת הרחבה של השריר החלק וכתוצאה מכך הרחבה של דרכי האוויר, המביאה להקלה מיידית בסימפטומים. לתרופות אלו יש גם השפעה מעכבת מסוימת על תאי מאסט, הורדת רמות הפרשת הריר ועיכוב עצבי. תרופות אלו מתחלקות לתרופות טווח קצר- Short acting beta2 agonist ובקיצור- SABA (albuterol, terbutaline ובשמות מסחריים: וונטלין, בריקלין) אשר מקלות במהירות על הסימפטומים ויכולות להינתן גם לפני ביצוע פעילות גופנית כדרך להימנע מהתקף, ותרופות לטווח ארוך יותר (long acting או LABA (salmeterol, formoterol) אשר פועלות למשך יותר מ- 12 שעות, אשר יחד עם שילוב של סטרואידים בשאיפה הראו ירידה בהתקפי האסתמה ולכן כיום משולבות פעמים רבות יחד עם סטרואידים במשאף אחד. תופעות הלוואי העיקריות כוללות רעד בשרירים ופלפיטציות (דפיקות לב) – יותר אצל מבוגרים. מבחינת בטיחות, הודגמה עליה קטנה בתמותה אצל חולים המשתמשים ב-LABA ללא שימוש מקביל בסטרואידים הניתנים בשאיפה ומכאן החשיבות הקיימת בנטילת קומבינציה של שתי התרופות הללו.

אסטמה | קצרת | גנחת הסימפונות | הטיפול במחלת האסטמה

תרופות אנטי-כולינרגיות (למשל, ipratropium bromide, שם מסחרי: אירובנט, Aerovent): תרופות אלו הינן תרופות אנטגוניסטיות לרצפטורים מוסקריניים, המביאות למניעה של כיווץ דרכי הנשימה המתווך על ידי מוליך עצבי כולינרגי. תרופות אלו פחות יעילות מבתא אגוניסטים היות שהן פועלות רק במנגנון ספציפי אחד הקשור לכיווץ דרכי הנשימה, ולכן הן משמשות רק כתוסף תרופתי עבור מטופלים שאינם מאוזנים תחת תרופות אחרות. תופעות הלוואי מועטות וכוללות יובש בפה ואצל אנשים מבוגרים לעתים אצירת שתן וגלאוקומה.
תאופילין – theophylline (שמות מסחריים: תאוטרים, גליפילין) הייתה תרופה ששימשה בטיפול נרחב עד לפני מספר שנים אולם כעת הפופולריות שלה ירדה לאור ריבוי יחסי של תופעות לוואי ויעילות פחותה יחסית. התרופה פועלת על ידי עיכוב של פוספו-די-אסטרזות בתאי שריר חלק בדרכי הנשימה ומכאן מביאה להרחבת דרכי הנשימה, וכן פעילות אנטי-דלקתית מסוימת, בעיקר במינון נמוך- על כן התרופה משמשת בעיקר אצל חולי אסתמה קשים היות שיש לה פעילות אדיטיבית המתווספת לפעילות הסטרואידים. תופעות הלוואי של התרופה כוללות בחילות, הקאות וכאבי ראש, דיורזיס (Diuresis השתנת יתר) ופלפיטציות, ובמינונים גבוהים עלולות להיות הפרעות קצב לבביות, פרכוסים ומוות. המטבוליזם של התרופה נעשה בכבד, בציטוכרום CYP450, ומכאן שרמות התרופה עלולות לעלות בדם במידה והמטופל משתמש בתרופות אחרות אשר חוסמות את פעילות הציטוכרום- כגון אריתרומיצין ואלופרינול.
טיפול לצורך השגת שליטה על המחלה
כפי שצוין קודם לכן, הטיפול באסתמה מתחלק לשניים, כאשר טיפול לצורך השגת שליטה על המחלה או ה- Controller Therapies הינו טיפול אשר בא להתערב במנגנון הדלקתי המביא ליצירת המחלה.

סטרואידים בשאיפה (Inhaled Corticosteroids ובראשי תיבות- ICS, כגון budesonide) הינם האמצעים היעילים ביותר לצורך השגת שליטה על המחלה. סטרואידים מביאים להפחתה באאוזינופילים, במספר הלימפוציטים ובתאי מאסט, על ידי "השתקה" של קידוד גנים המשפעלים מתווכים דלקתיים שונים. לרוב הטיפול ניתן פעמיים ביום והוא מביא לשיפור מהיר של סימפטומים של אסתמה עם שיפור בתפקודי הריאות בתוך ימים מספר. תרופות אלו יעילות במניעת התקפי אסתמה לרבות התקפים חמורים. ICS ניתנות כיום כטיפול קו ראשון לחולים עם אסתמה פרסיסטנטית, אולם במידה ואין שליטה על הסימפטומים במינון נמוך, לרוב השלב הבא הינו הוספת אגוניסטים לבתא 2 לטווח ארוך- LABA (לעיל)- במשאף משולב (שם מסחרי- סימביקורט, בודיקורט). תופעות הלוואי כוללות צרידות והופעת קנדידה בפה בחלק מן המקרים אם כי ההשפעות הסיסטמיות מכך הינן מינימליות. במינון המקסימלי ביותר התרופות הללו עלולות להביא לדיכוי מסוים של רמות קורטיזול בדם ובשתן, אולם אין עדויות לפגיעה בגדילה של ילדים או לאוסטאופורוזיס אצל מבוגרים כתוצאה מכך.
סטרואידים סיסטמיים ("סטרואידים בכדורים או תוך ורידית") – הינו טיפול תרופתי על ידי מתן פרדניזון, פרדניזולון או הידרוקורטיזון אצל חולי אסתמה קשים יותר הנדרשים לטיפול סיסטמי הניתן אחת ליום, ובמהלך החרפה של המחלה- במינון גבוה יותר ולעתים תוך כדי אשפוז. תופעות הלוואי של מתן סטרואידים באופן סיסטמי כוללות בין היתר השמנה בטנית, נטייה להיפצע בקלות, אוסטאופורוזיס, סוכרת, יתר לחץ דם, כיב פפטי, מיופתיה, דיכאון, קטרקט ועוד. במידה וחולים נזקקים לטיפול קבוע בתרופות אלו, יש לעקוב מקרוב אחרי צפיפות העצם ולתת טיפול מונע (לאוסטאופורוזיס).
אנטי-לויקוטראנים (Antileukotrienes- כגון montelukast, zafirlukast- שמות מסחריים סינגולייר, אקולייר) הינן תרופות אשר חוסמות רצפטורים ללויקוטראנים (cys-LT1-receptors) ובדרך זו מביאות לשיפור מסוים בתסמיני המחלה ובהפחתת הדלקת. תרופות אלו יעילות פחות מסטרואידים אולם הן יעילות כטיפול תרופתי נוסף במקרים מסוימים, כאשר ישנם חולים אשר הראו תגובה טובה יותר לתרופות אלו מאשר אחרים.
נוגדי IgE (Anti-IgE, כגון Omalizumab, שם מסחרי- קסולייר Xolair) הינם נוגדנים המנטרלים את פעילות IgE ועל כן מביאים לעיכוב של תהליכים התלויים ב- IgE. טיפול זה הראה ירידה במספר התקפי האסתמה אצל חולים עם מחלה קשה, אולם הטיפול יקר מאוד יחסית ומתאים רק לחלק מן החולים.
Brittle Asthma- זהו וריאנט של אסתמה אשר מציג שינויים חדים בתפקודי הריאות למרות טיפול תרופתי הולם- חלקם נזקקים לטיפול תרופתי בסטרואידים סיסטמיים ולעתים גם אינפוזיה ממושכת שלהם, (type I brittle asthma)בעוד שהחלק האחר מציג תפקודי ריאות תקינים או כמעט תקינים רוב הזמן, למעט מצבים שלא ניתנים לצפיה מראש בהם יש ירידה דרמטית בתפקודי הריאות אשר עלולה להביא למוות (type 2 brittle asthma)- אצל חולים אלו הטיפול האפקטיבי ביותר הינו זריקת אפינפרין- חולים אלו צריכים לדעת להשתמש במזרק אפינפרין ולשאת אותו עליהם.

חלק ניכר מחולי האסתמה נוטים לפתח קוצר נשימה בזמן מאמץ או מספר דקות לאחר סיומו. ניתן למנוע את התופעה בשאיפה אחת או שתיים של מרחיב סימפונות (ונטולין, בריקלין או אוקסיס) כרבע שעה לפני שמבצעים פעילות גופנית מאומצת. אם מופיעים קשיי נשימה וצפצופים לאחר מאמץ ממושך, אפשר להוסיף שאיפה נוספת לאחר הפעילות.

אסתמה היא מחלה נפוצה מאד בקרב ה דור הצעיר ואחד מתוך חמישה ילדים מאובחן כחולה אסתמה. למרות זאת, הטיפולים התקדמו מאוד בשנים האחרונות לנקודה בה גם אם לילד יש אסתמה, הדבר לא צריך להגביל אותו בפעילות היומיומית שלו.

ספורט ואסתמה:

הפעילות המומלצת ביותר לחולי אסתמה היא שחייה או פעילות כלשהי באולם מחומם וממוזג. הורים לילדים אסמתיים, צריכים להודיע מראש לאחראי על האימון הגופני על הצורך במשאף. למרות האסתמה ודווקא בגללה, רצוי לעודד ילדים או נערים בפעילות גופנית, גם אם יזדקקו למשאף מדי פעם. עם זאת, בתקופות בהן הם סובלים מהתקפים רצופים ומחלתם בלתי יציבה – רצוי להימנע מפעילות גופנית באוויר קר ויבש או במקומות המכילים אבק רב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s